תום יער עושה סטנד-אפ בועט, קיצוני,
כמעט מבהיל. האם היא משוגעת אני תוהה במהלך הקטע הקצר שהיא נותנת, וממשיכה לחשוב
על זה גם קצת אחר כך.
האם מי שמדבר בצורה כל כך כנה, ישירה,
גלויה, חשופה וחסרת מעצורים הוא משוגע? אולי דווקא מי שמעדיף להסתיר עד כדי בושה
ומבוכה את מה שהוא ומי שהוא הוא המשוגע?
יכול להיות שהמהירות שבה אנחנו מקטלגים
אנשים ומחלקים להם בעיות נפשיות כאלו ואחרות מצביעה בעיקר על הפחדים שלנו. האנושות
קובעת איזו נורמה, וקובעת שכל מי שזז ממנה לכאן או לכאן יקבל תרופות, ילבש כתונת
לבנה, או שישהה במוסד סגור ויקבל נזעי חשמל (איזה צירוף מילים נהדר).
האומץ שבו תום בוחרת לדבר על התסביכים
שלה, על החבר שלה, על הגוף שלה ועל חיי המין שלה, הצחיקו אותי נורא וגם גרמו לי
לזוע בכיסא באי-נוחות רבה, מה היא עושה לעזאזל? שתשתוק, שלא ידעו שתשמור קצת
לעצמה. מצד שני מעבר לעובדה שזה מאוד מצחיק, לרוב (בחלק מהקטעים הקהל נאלם דום
ונשימתו נעתקה, טוב נו היינו קהל של אנשים תקשורת, מה אנחנו מבינים), ואחר כך זה
קצת גרם לי לחשוב על זה וקצת להזדהות עם זה.
במופע סתם פוגעני יופיעו ביחד כמה יוצרים, אני
זקנה מדי, לכן לא מכירה אותם, חוץ מניב מז'ר, חצי מניצה ולחם, שיוצרים סרטונים ביו-טיוב, ז'אנר שנחשפתי אליו
באמצעות אחיינים ואחיינים מדרגה שניה, וליאור אמסטרדמסקי, גלית חוגי, תום יער, ירמי שיק בלום, אסף קפלנסקי.
 |
| סתם פוגעני. קוראים לזה הומור אינדי, כל יום אני לומדת משהו חדש. |
המופע יקרה ב-28/11 יום חמישי בשעה 21:00
בצוותא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה